רחובה של עיר יכול לספר סיפור, והוא אכן עושה זאת. אתם מוזמנים לשלוח לי דברים שהרחוב סיפר לכם לכתובת streetalking@gmail.com

יום שני, 2 באוגוסט 2010

ילדים חיילים


תמיד כשמדברים בחדשות ובעיתונים על מלחמות באפריקה מדברים על תופעת הילדים החיילים. לרוב מדובר בילדים שנחטפו בגיל צעיר מביתם על ידי כנופיות ומיליציות שונות. הילדים מקבלים נשק, לומדים להילחם ותחת לחץ כבד ואני מניח שלא מעט שטיפות מוח, הופכים למפלצות סדיסטיות.


אז על זה הגרפיטי הזה גרם לי לחשוב. וגם על זה שגם בגיל 18 אנחנו עדיין ילדים, עם נפש די רכה, וזו סדיסטיות ואכזריות לתת לנו נשק. אני לא בא להגיד שאין צורך בצבא, אני לא מנסה להתווכח כרגע עם המציאות. אני רק אומר שהלוואי שהייתי חי בעולם שבו ילדים לא יודעים איך נראה רובה ולא צריכים לשרת במחסומים ולפטרל בגבולות, כי זה מצב לחלוטין לא שפוי, וככה גם המדינה שלנו נראית הרבה פעמים, לכודה באי שפיות.

צולם ברחוב בן עטר בתל אביב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה